הפועל תל אביב, אדום ומתוק!

זהו, היום בערב מסתיימת לה עונת כדורגל נוספת.

מה שלא תהיה התוצאה, תודה לך הפועל!

לקבוצה שלנו שסיפקה לנו אינספור רגעים קסומים העונה שיישארו איתנו לעולם.

זהבי, שחקן העונה שלי (כי לאנשים יש זיכרון קצר) עם רגעים מדהימים בליגה ובליגת האלופות (עם כל הכבוד לליאור רפאלוב) עם השערים מול זלצבורג, בנפיקה וליון באלופות, עם הניצחון בדרבי הראשון בליגה, השער בניצחון על חיפה בבלומפילד עם 13 בישולים ו-9 שערים.

אניימה באינסוף עצירות מדהימות, שכטר עם הכיפה, סהר עם הנגיחה בזלצבורג וגילי שכאשר שעשה מה רצה על המגרש וכמובן 2 ניצחונות על האלופה הנכנסת, ניצחון בחיפה ב-10 שחקנים והניצחון בבלומפילד ללא תנאי 1-4. ועוד עונה שחא הפסדנו בדרבי.

מקבץ הרגעים מהעונה:

איך אפשר לסכם עונה כזו? ארוכה, מתישה טובה אבל יחד עם זאת מאכזבת. מאכזבת בעיקר כי כמובן הלכה האליפות. לא בגלל שהיא הלכה אלא בעיקר איך שהיא הלכה.

למה עונה מאכזבת?

עם כל הכבוד למכבי חיפה ויש הרבה כבוד, האלופה השנה היא קבוצה בינונית מאוד ולא מלהיבה. אבל, לא תמיד צריך להיות הכי טוב כדי לקחת אליפות כי בזמן שאנחנו שיחקנו והיינו עסוקים באירופה, מכבי חיפה דאגה לקחת את הנקודות מהפועל עכו וחברותיה גם אם זה בשיניים – כל הכבוד.

הסיבה המרכזית שחיפה הגיעה לפליאוף במצב שבו היא רעננה ובשיאה היא – פשוט כי היא לא שיחקה באירופה העונה וזה הכישלון הגדול שלה (לעומת שנה שעברה ששתי הקבוצות שיחקו באירופה). הבדל של 6 או 8 משחקים יותר שהפועל שיחקה קיבלו משמעות בסוף העונה.

ללא ספק, עשינו הכול כדי שחיפה תיקח אליפות (אוהדי חיפה – תהיו כנים עם עצמכם. אם חיפה רוצה לעלות לאלופות תצטרכו להביא לפחות 8 שחקנים, גם כי חלק יעזבו וגם כי אתם ראיתם בעצמכם שהקבוצה של השנה לא הגיעה אפילו לליגה האירופאית).

עונה מאכזבת כי הרבה דברים שלא נעשו כמו שצריך פגעו בה. הבעיות בהנהלה לאורך כל העונה שהתישו את כולם, כולל השחקנים והמאמן, השחרור של דה סילבה (בלי להביא מחליף ראוי בזמן – באשמת ההנהלה) שבלעדיו ההגנה פשוט נעלמה, סוכני השחקנים שכל היום בחשו בקבוצה ובעיתונות. אגואיזם של שחקנים ולא לדבר על הפציעה של שכטר שלא שיחק כל העונה.

למה עונה מצוינת?

כי קיבלנו במשך העונה משחקים רבים וטובים העונה (עד למשחק העונה השני בבלומפילד 1-4 שהיה המשחק האחרון עד הדרבי ששיחקנו כדורגל) – משחק מדהים של אחת הקבוצות הטובות והמאומנות שהיו פה. אור קטן בחושך הגדול שנקרא כדורגל ישראלי.

אחרי המשחק היום בערב יסתיים עידן בהפועל תל אביב. שחקנים מובילים יעזבו והכי עצוב שכנראה גם אלי גוטמן, אולי המאמן הטוב ביותר שהיה כאן.

אין ספק שבלעדיו, לא נהיה יותר אותה הקבוצה וצריך לבנות מהתחלה קבוצה חדשה ורעננה עם הבסיס של היום ואולי, אם יהיה שקט בהנהלה, זה גם יקרה.

זהו, השחקנים חייבים לנו הרבה ובטח לאלי גוטמן שלקח אותם מכל מיני קבוצות ויחד עם קהל אדיר שדחף אותו ללא תנאי, בנה קבוצה עם משחק לתפארת, חוסן מנטאלי נדיר ושדרג אותם ברמה, בחשיבה וביכולת.

אז מה שלא תיהיה היום התוצאה, תודה לך הפועל על רגעים נפלאים ונתראה בשנה הבאה בשער 5…